מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט.
בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה.
הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה
במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד.
ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
בית הקברות היהודי העתיק "קהלת חיפה"
בית הקברות של קהילת יהודי חיפה נוסד במאה השלישית לספירה אז נקבר על פי המסורת בבית העלמין האמורא רבי אבדימי דמן חיפה זיע"א, בשנת תרל"ט נקבר בסמוך רבי אלתר יוסף מרדוביץ זצ"ל צאצא לבית ויזניץ ונחתם הסכם להקמת חלקו הראשון של המבנה הקיים כיום בחזית בית העלמין, בתקופה מאוחרת יותר נקברו במקום רבנים מכובדים נוספים ונוספו למבנה עוד שתי חדרים, בעבר שטח בית העלמין היה גדול יותר ותחת המנדט הבריטי נסלל על חלקו דרך להולכים ולנוסעים
בבית העלמין טמונים מאות מבני חיפה והסביבה ובהם חללי מאורעות תרפ"ד ותרצ"ד במקום אף טמונים מייסדי ובוני חיפה המודרנית בתקופת טרום וסמוך להקמת המדינה ובהם שמואל פבזנר ורעייתו לאה, בתו של אחד העם, שמואל איצקוביץ שהיו ממייסדי הטכניון ושכונת הדר הכרמל, האחים וילבושביץ ד"ר אלברט (אברהם) וונדרליך ונכבדים נוספים
עיקר השימוש כאמור המוכר לנו כיום של בית העלמין נעשה בשנים 1935-1860 ונקברו בה רבים ממייסדי העיר ומתושביה. וכן מחלוצי המושבות החדשות באזור שטרם היה עבורם בית עלמין. קבורים בבית העלמין בני משפחות כלפון, לסקוב, רוטנברג, אלפסי, פבזנר (בהם שמואל יוסף פבזנר ואשתו שהייתה בתו של אחד העם), גדליהו וילבושביץ ומבני משפחתו, ד"ר אלברט (אברהם) וונדרליך, מראשוני הכירורגים בארץ ישראל, נמצאים בו קבריהם של הרוגי מאורעות תרפ"ט, ושל הרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, של הנספים באסון מחצבת סולל בונה בעתלית. בין הקברים ניכרות מצבות של תלמידי חכמים מהפזורה היהודית באימפריה העות'מאנית שביקשו שיעלו את עצמותיהם ויקברו אותם בארץ ישראל.
ימים א' – ה': המתחם פתוח 24 שעות
יום ו': המתחם נסגר כשעתיים לפני הדלקת נרות שבת קודש
מוצאי שבת: המתחם נפתח כשעה וחצי לאחר צאת השבת
ימים א' – ה': המתחם פתוח 24 שעות
יום ו': המתחם נסגר כשעתיים לפני הדלקת נרות שבת קודש
מוצאי שבת: המתחם נפתח כשעה וחצי לאחר צאת השבת
מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה. הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד. ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
תורתו מאירה לנו עד היום
ניתן למצוא בתלמוד שפע של אמרות וסוגיות בהן הביע את דעתו ותרתו מאירה לרבים את הדרך עד היום
הנה כמה דוגמאות תוך ציון המקור בתלמוד
1. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: קודם שיאכל אדם וישתה – יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה – אין לו אלא לב אחד” [בבא בתרא יב, ב].
2. אמר ר’ אבדימי דמן חיפא: שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לכל צדיק וצדיק, שנאמר : להנחיל אוהבי יש, יש בגימטריא הכי הוי” [מדרש תהילים לא, ו].
3. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו [= וכי] חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר [= אלא כך אמר]: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה” [בבא בתרא יב, א].
4. “וישב העפר על הארץ כשהיה… ר’ שמואל בר נחמני בשם ר’ אבדימי דחיפה [משל] לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה ואמר לו: ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים וככר זו שאני נותן לך טהורה היא, אם אתה מחזירה לי כדרך שנתתיה לך מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. כך אמר הקב”ה לאדם זה: ראה שאני טהור ומעוני טהור ושמשי טהורים ונשמה שאני נותן לך טהורה היא, אם את נותנה לי כשאני נותנה לך מוטב, ואם לאו אני שורפה בפניך” [קהלת רבה פרשה יב].
5. אמר חזקיה, אמר לי ר’ חנינא בריה דר’ אבהו א”ר אבהו א”ר אבדימי דמן חיפא: חכם עובר – עומד מלפניו ד’ אמות, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; אב ב”ד עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; נשיא עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: והביטו אחרי משה עד בואו האהלה” [קידושין לג, ב].
תפילה על הציון הקדוש סגולה אדירה לכל הישועות
כולם יודעים שבכוחה של תפילה לבטל גזרות ולשנות הטבע,אבל האם אנו יודעים באמת את כוחה של תפילה?
אומרים המקובלים, דבר מדהים "וצריך אתה לדעת, כי כח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע, להינצל מן הסכנה, ולבטל הנגזר".
לשנות הטבע – מאין למדנו? מהאבות והאמהות הקדושים, אשר היו עקרים, ונפקדו על ידי תפילה. ללמדנו ולהשריש בלבנו שהתפילה יכולה ממש לשנות את הטבע.
מכאן שגם אדם אשר הרופאים "ניבאו" לו קשות, כגון שחלילה לא יוכל להביא ילדים, או שלא יוכל להירפא ממחלתו וכדומה
אין לו בשל כך להתייאש חלילה מן התפילה, אלא ירבה רחמים ותחנונים לפני הקב"ה.
ברור שהמקום הכי טוב לתפילה ותחנונים הוא על קברי צדיקים ועל אחת כמה וכמה, על קבר אמורא קדוש כמו ר' אבדימי, שמסר נפשו בבכי ובתחנונים למען עם ישראל! זה הזמן להשאיר שמות לתפילה ולזכות לכל הישועות
מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה. הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד. ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה. הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד. ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
תורתו מאירה לנו עד היום
ניתן למצוא בתלמוד שפע של אמרות וסוגיות בהן הביע את דעתו ותרתו מאירה לרבים את הדרך עד היום
הנה כמה דוגמאות תוך ציון המקור בתלמוד
1. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: קודם שיאכל אדם וישתה – יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה – אין לו אלא לב אחד” [בבא בתרא יב, ב].
2. אמר ר’ אבדימי דמן חיפא: שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לכל צדיק וצדיק, שנאמר : להנחיל אוהבי יש, יש בגימטריא הכי הוי” [מדרש תהילים לא, ו].
3. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו [= וכי] חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר [= אלא כך אמר]: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה” [בבא בתרא יב, א].
4. “וישב העפר על הארץ כשהיה… ר’ שמואל בר נחמני בשם ר’ אבדימי דחיפה [משל] לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה ואמר לו: ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים וככר זו שאני נותן לך טהורה היא, אם אתה מחזירה לי כדרך שנתתיה לך מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. כך אמר הקב”ה לאדם זה: ראה שאני טהור ומעוני טהור ושמשי טהורים ונשמה שאני נותן לך טהורה היא, אם את נותנה לי כשאני נותנה לך מוטב, ואם לאו אני שורפה בפניך” [קהלת רבה פרשה יב].
5. אמר חזקיה, אמר לי ר’ חנינא בריה דר’ אבהו א”ר אבהו א”ר אבדימי דמן חיפא: חכם עובר – עומד מלפניו ד’ אמות, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; אב ב”ד עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; נשיא עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: והביטו אחרי משה עד בואו האהלה” [קידושין לג, ב].
תפילה על הציון הקדוש סגולה אדירה לכל הישועות
כולם יודעים שבכוחה של תפילה לבטל גזרות ולשנות הטבע,אבל האם אנו יודעים באמת את כוחה של תפילה?
אומרים המקובלים, דבר מדהים "וצריך אתה לדעת, כי כח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע, להינצל מן הסכנה, ולבטל הנגזר".
לשנות הטבע – מאין למדנו? מהאבות והאמהות הקדושים, אשר היו עקרים, ונפקדו על ידי תפילה. ללמדנו ולהשריש בלבנו שהתפילה יכולה ממש לשנות את הטבע.
מכאן שגם אדם אשר הרופאים "ניבאו" לו קשות, כגון שחלילה לא יוכל להביא ילדים, או שלא יוכל להירפא ממחלתו וכדומה
אין לו בשל כך להתייאש חלילה מן התפילה, אלא ירבה רחמים ותחנונים לפני הקב"ה.
ברור שהמקום הכי טוב לתפילה ותחנונים הוא על קברי צדיקים ועל אחת כמה וכמה, על קבר אמורא קדוש כמו ר' אבדימי, שמסר נפשו בבכי ובתחנונים למען עם ישראל! זה הזמן להשאיר שמות לתפילה ולזכות לכל הישועות
מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה. הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד. ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
אלפי אנשים כבר נושעו בזכות תפילה על קברות הצדיקים שזכותם גדולה בשמיים. בבית העלמין בחיפה קבור אחד מגדולי הצדיקים שקמו לעם ישראל ר' משה בן נחמן המכונה בראשי תיבות הרמב"ן. רבי משה בן נחמן נולד בשנת 1194 בג’ירונה שבספרד. הוא היה ידוע בזכות פסיקותיו ובשל הידע הנרחב בתחומי היהדות, המדע, הפילוסופיה והקבלה, ולימים אף התפרנס ממקצוע הרפואה. הסיפור המוכר ביותר על אודות הרמב”ן הוא הוויכוח שאולץ לקחת בו חלק בשנת 1263 בנוכחות המלך וראשי הכנסיות, אשר נודע בשם ויכוח ברצלונה. בלחץ הכנסייה זימן המלך את הרמב”ן לוויכוח, ומולו עמד פאבלו כריסטיאני – יהודי מומר ששמו המקורי היה שאול, אשר עשה נפשות לנצרות בקרב יהודי ספרד. בתום הוויכוח, שנמשך ארבעה ימים תמימים, ידו של הרמב”ן היתה על העליונה, והמלך אף העניק לו 300 דינרים. בשנת 1267 דרך הרמב”ן לראשונה על אדמת ארץ ישראל. זה קרה בנמל עכו – שער הכניסה לארץ באותם הימים.
זמן קצר אחרי שהגיע לארץ עלה הרמב”ן לירושלים וחזה בחורבנה. הרמב”ן החל בשיקום הקהילה היהודית בירושלים ובנה בית כנסת, וצעדו זה הביא יהודים מכל התפוצות להשתקע מחדש בירושלים.
בשל כך, שיקומה של העיר במאה ה־13 מיוחס לו. בהמשך, כך מסופר, עם מותו של ראש הקהילה בעכו הרב יחיאל מפריז, שב הרמב”ן לעיר והחליפו, ושם השלים את פירושו לתורה. הוא הלך לעולמו בשנת 1270, והוא בן 76. ונקבר בבית העלמין בעתיק בחיפה.
תפילות על קברו
אלפי אנשים באים להתפלל על קברו לבקש בקשות וכבר ראו ישועות ונפלאות עצומות. הרמב”ן זיע”א הפליג מאוד בתועלת אמירת הפסוקים הבאים וכתב שאמירתם מדי יום מועילה לשמירה ולנשיאת חן ולהצלחה:
יוֹמָם יְצַוֶּה אֲדֹנָי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי (תהלים מב,ט) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ אֲדֹנָי עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ (תהלים סט,יד) דָּרַשְׁתִּי אֶת אֲדֹנָי וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי (תהלים לד,ה) הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי (תהלים לא,ג) אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי אֲדֹנָי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים ע,ב) וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי עַשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי (תהלים קט,כא) אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ (תהלים עז,טו) וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ (תהלים קו,ח) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ אֲדֹנָי וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (ישעיה יב,ב) אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה (תהלים עא,יב)
לכן בהילולא שלו שחלה כל שנה ב י"א ניסן אומרים את הפסוקים האלה יחד עם האיגרת המפורסמת שלו "אגרת הרמב"ן" שמסוגלת ביותר לחינוך ילדים וזרע של קיימא.
מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל להשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט.
בבית העלמין העתיק של חיפה קבורים כמה מגדולי הצדיקים בתקופות שונות וביניהם כמובן האמורא הקדוש שגר ופעל ישועות בחיפה, הלא הוא רבי אבדימי דמִן חיפה. הוא חי ופעל בזמן השלטון הרומאי בארץ ישראל ומוזכר בתלמוד שחי בחיפה. במקורות שונים נמצאו שמות דומים: רבי איבו או איבי [רי”ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב] ועוד, אך למרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד. ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר. נוסעים ועולי הרגל מימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי. גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.
תורתו מאירה לנו עד היום
ניתן למצוא בתלמוד שפע של אמרות וסוגיות בהן הביע את דעתו ותרתו מאירה לרבים את הדרך עד היום
הנה כמה דוגמאות תוך ציון המקור בתלמוד
1. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: קודם שיאכל אדם וישתה – יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה – אין לו אלא לב אחד” [בבא בתרא יב, ב].
2. אמר ר’ אבדימי דמן חיפא: שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לכל צדיק וצדיק, שנאמר : להנחיל אוהבי יש, יש בגימטריא הכי הוי” [מדרש תהילים לא, ו].
3. “אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו [= וכי] חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר [= אלא כך אמר]: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה” [בבא בתרא יב, א].
4. “וישב העפר על הארץ כשהיה… ר’ שמואל בר נחמני בשם ר’ אבדימי דחיפה [משל] לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה ואמר לו: ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים וככר זו שאני נותן לך טהורה היא, אם אתה מחזירה לי כדרך שנתתיה לך מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. כך אמר הקב”ה לאדם זה: ראה שאני טהור ומעוני טהור ושמשי טהורים ונשמה שאני נותן לך טהורה היא, אם את נותנה לי כשאני נותנה לך מוטב, ואם לאו אני שורפה בפניך” [קהלת רבה פרשה יב].
5. אמר חזקיה, אמר לי ר’ חנינא בריה דר’ אבהו א”ר אבהו א”ר אבדימי דמן חיפא: חכם עובר – עומד מלפניו ד’ אמות, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; אב ב”ד עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ד’ אמות יושב; נשיא עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: והביטו אחרי משה עד בואו האהלה” [קידושין לג, ב].
תפילה על הציון הקדוש סגולה אדירה לכל הישועות
כולם יודעים שבכוחה של תפילה לבטל גזרות ולשנות הטבע,אבל האם אנו יודעים באמת את כוחה של תפילה?
אומרים המקובלים, דבר מדהים "וצריך אתה לדעת, כי כח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע, להינצל מן הסכנה, ולבטל הנגזר". לשנות הטבע – מאין למדנו? מהאבות והאמהות הקדושים, אשר היו עקרים, ונפקדו על ידי תפילה. ללמדנו ולהשריש בלבנו שהתפילה יכולה ממש לשנות את הטבע. מכאן שגם אדם אשר הרופאים "ניבאו" לו קשות, כגון שחלילה לא יוכל להביא ילדים, או שלא יוכל להירפא ממחלתו וכדומה
אין לו בשל כך להתייאש חלילה מן התפילה, אלא ירבה רחמים ותחנונים לפני הקב"ה. ברור שהמקום הכי טוב לתפילה ותחנונים הוא על קברי צדיקים ועל אחת כמה וכמה, על קבר אמורא קדוש כמו ר' אבדימי, שמסר נפשו בבכי ובתחנונים למען עם ישראל! זה הזמן להשאיר שמות לתפילה ולזכות לכל הישועות.
